כשאדם מגלה שמותו קרב, כללי המשחק שעבדו עד כה כבר לא תקפים.
הם נטרפים. אין שיגרה. אין תכניות. אין עתיד. אין את כל מה שהיה. כן יכולה להיות הכנה למוות.
במהפך הזה יש שלבים, כמו בכל תהליך של שינוי.
בהתחלה יש בעיקר הלם. פחד. צער. כעס ורצון עז להתנגד למה שמתרחש.
התמונה כאוטית. החיים הופכים להיות משהו לא ברור. לא מוכר.
במפגש של ליווי רוחני, לעתים קרובות, זוהי נקודת המפנה, שממנה ה"כאוס" הופך ליצירה. יצירה של מקום בו מדברים בשפת הנשמה.
מרחב אינסופי בו ניתן לחולה אפשרות לשהות בו כזמן הכנה למוות בשעה שהגוף מתכלה לאט לאט.
לבחור להיות במרחב הזה, בנוכחות מלאה, דורש אומץ.
האומץ לפגוש את המוות תוך כדי אהבת החיים עד לרגע האחרון. את האומץ הזה קל יותר לגייס עם מלווה רוחני שנוכח יחד עם האדם הנוטה למות, פנים אל פנים עם סוף החיים.
במסע האחרון, מסע ההכנה למוות, מתחת לכאב והסבל מסתתרות מתנות יקרות מפז.
כאשר המוות ידוע מראש (בשונה ממוות פתאומי) קיימת אפשרות להיפרד מהחיים ומהאנשים היקרים לנו פרידה אוהבת.
פרידה שיודעת גם להכיר תודה לחיים שהיו. פרידה מסוג זה היא אחת המתנות היקרות ביותר שניתן לזכות בה בסוף החיים.
עוד על הכנה למוות ניתן לקרוא בדף סיפורי מקרה של ליווי רוחני