יד אחת לחיים יד אחת למוות ובאמצע תמיכה רוחנית
אני נפגשת עם אישה בת 56, באמצע החיים. בתה מתחתנת השבוע ולמחרת היא הולכת לקבל טיפול כימותראפי חזק במיוחד, בתקווה שיעזור. התחזית אינה אופטימית. אני פוגשת בחורה בת 30 שאיבדה את אמה לפני חודש והפכה בעצמה לאימא לפני כמה חודשים המגדלת את תינוקה בשנת האבל. להיות אימא ולאבד אימא- בו זמנית. מצבים כאלה הם לא נדירים. צער ושמחה בו זמנית. יד אחת לחיים. יד אחת למוות. אנחנו לא אוהבים לחשוב על המוות, לא לדבר עליו ובוודאי לא רוצים לפגוש בו פנים אל פנים. אך סופיות החיים היא עובדה. במוקדם או במאוחר נחווה אבדן של אדם יקר, חולי, זקנה ומוות. ואז מה?